בדיקות A/B לדפי נחיתה: איך עושים את זה נכון ואילו טעויות מעוותות את התוצאות
בדיקות A/B הן הדרך לשפר דף נחיתה על סמך נתונים ולא תחושות. כך מתכננים בדיקה, כמה זמן מריצים אותה ואיך לא להסיק מסקנות שגויות.
כמעט כל בעל עסק שמפרסם באינטרנט שאל את עצמו מתישהו אם כותרת אחרת, תמונה אחרת או כפתור בצבע אחר היו מביאים יותר פניות. בדיקות A/B נועדו לענות בדיוק על השאלות האלה. במקום לנחש, מציגים לחלק מהגולשים גרסה אחת של הדף ולחלק אחר גרסה שנייה, ובודקים איזו מהן מביאה יותר המרות. הרעיון פשוט, אבל הביצוע מלא במלכודות. בדיקה שתוכננה לא נכון עלולה להוביל למסקנה שגויה, ולגרום לכם להחליף גרסה טובה בגרסה פחות טובה, בתחושה שהנתונים תומכים בכם.
מה זו בעצם בדיקת A/B
בבדיקת A/B יש גרסת מקור, שנקראת לרוב גרסת הבקרה, וגרסה חלופית שבה שונה אלמנט אחד. התנועה מחולקת באופן אקראי בין שתי הגרסאות, וכל גולש רואה רק אחת מהן. אחרי שנצבר מספיק מידע, משווים את שיעור ההמרה של כל גרסה.
היתרון הגדול של השיטה הוא ששתי הגרסאות רצות באותו זמן, מול אותו קהל ובאותם תנאים. כך ניתן לנטרל השפעות חיצוניות כמו עונתיות, חגים, שינויים בקמפיין או אירועים בחדשות. השוואה בין חודש אחד לחודש אחר, לעומת זאת, לא יכולה לבודד את ההשפעה של השינוי בדף.
רוב מערכות בניית דפי הנחיתה מציעות כלי מובנה לבדיקות כאלה, ויש גם כלים ייעודיים שמשתלבים באתרים קיימים. גם בפלטפורמות הפרסום עצמן אפשר לעיתים להריץ ניסויים שמחלקים את התנועה בין שני דפים שונים.
לבדוק יותר מדי דברים בבת אחת
הטעות הראשונה והנפוצה ביותר היא לשנות בגרסה החלופית את הכותרת, את התמונה, את הטופס ואת הצבעים, כולם יחד. אם הגרסה החדשה ניצחה, אין לכם מושג איזה מהשינויים אחראי לכך. ייתכן שאחד מהם שיפר מאוד ואחר דווקא פגע, והתוצאה הכוללת מסתירה את זה.
כשהמטרה היא ללמוד, עדיף לשנות אלמנט אחד בכל בדיקה. יש מקרים שבהם נכון לבדוק שני דפים שונים לגמרי, למשל כשרוצים להשוות בין שתי גישות שיווקיות שונות. זה לגיטימי, בתנאי שמבינים שהתוצאה תגיד איזה דף טוב יותר, אבל לא תסביר למה.
בדיקות שבהן משנים כמה אלמנטים ובודקים את כל הצירופים ביניהם קיימות, אבל הן דורשות כמויות תנועה גדולות מאוד, ולכן אינן מתאימות לרוב העסקים הקטנים.
לעצור את הבדיקה מוקדם מדי
בימים הראשונים של בדיקה, המספרים קופצים. גרסה אחת יכולה להוביל בפער גדול אחרי עשרים פניות, ולהתיישר לגמרי אחרי מאתיים. מי שעוצר את הבדיקה ברגע שאחת הגרסאות נראית מנצחת, עלול לקבל החלטה על סמך מקריות סטטיסטית.
לפני שמתחילים, כדאי להחליט מראש כמה זמן הבדיקה תרוץ, או כמה המרות צריך לצבור בכל גרסה. ברוב המקרים מומלץ להריץ בדיקה לפחות שבוע או שבועיים מלאים, כדי לכסות את כל ימות השבוע, כי התנהגות הגולשים בישראל ביום ראשון שונה מהתנהגותם ביום שישי.
כלים רבים מציגים מדד של מובהקות סטטיסטית. זהו נתון שימושי, אבל גם הוא לא מחליף את הכלל הבסיסי: לא להציץ כל שעה ולא לעצור ברגע שהמספרים נראים טוב.
בדיקה עם כמות תנועה קטנה מדי
בדיקות A/B דורשות מספיק תנועה ומספיק המרות. עסק קטן שמקבל עשר פניות בחודש מדף נחיתה, יתקשה לקבל תוצאה אמינה מבדיקה, גם אם יריץ אותה חודשים. במצב כזה ההבדלים בין הגרסאות יהיו קטנים מדי ביחס לרעש הטבעי בנתונים.
בעסקים עם תנועה נמוכה, עדיף להתמקד בשינויים משמעותיים שסביר שישפיעו הרבה, ולא בבדיקת גוון של כפתור. אפשר גם להיעזר בכלים איכותיים, כמו הקלטות של גלישה, מפות חום ושיחות עם לקוחות, כדי לזהות בעיות בולטות ולתקן אותן ישירות.
במקרים כאלה גם שווה לשקול למדוד שלב מוקדם יותר במשפך, כמו לחיצה על הכפתור הראשי, שמתרחש בתדירות גבוהה יותר מהשלמת הטופס.
לבחור מדד שגוי
לא כל עלייה במספרים היא שיפור אמיתי. גרסה שמביאה יותר מילויי טופס, אבל פניות פחות רציניות, לא בהכרח טובה יותר לעסק. למשל, הסרת המחיר מהדף עשויה להגדיל את מספר הפניות, אבל חלק גדול מהן יגיע מאנשים שהמחיר לא מתאים להם, ואנשי המכירות יבזבזו עליהם זמן.
לכן כדאי להגדיר מראש מה המדד העיקרי של הבדיקה, ובמידת האפשר לעקוב גם אחרי מה שקורה אחר כך: כמה מהפניות הפכו ללקוחות, ומה היה שווי העסקאות. חיבור בין הטופס למערכת ניהול הלקוחות מאפשר מעקב כזה.
מה כדאי לבדוק קודם
מכיוון שכל בדיקה לוקחת זמן, כדאי להתחיל באלמנטים שסביר שישפיעו הכי הרבה:
- הכותרת הראשית וההבטחה המרכזית של הדף.
- ההצעה עצמה, למשל ייעוץ חינם לעומת הצעת מחיר.
- מספר השדות בטופס.
- התמונה או הסרטון בחלק העליון של הדף.
- הטקסט על כפתור הקריאה לפעולה.
שינויים קוסמטיים קטנים, כמו גוון של צבע או גודל גופן, נוטים להשפיע פחות, ומתאימים בעיקר לאתרים עם תנועה גדולה מאוד.
לתעד וללמוד מכל בדיקה
גם בדיקה שלא הניבה מנצח ברור מלמדת משהו. ייתכן שהשינוי פשוט לא משנה לקהל שלכם, וזה מידע חשוב שחוסך זמן בעתיד. כדאי לנהל מסמך פשוט שבו נרשמים ההשערה, מה שונה, כמה זמן רצה הבדיקה, מה היו התוצאות ומה הוחלט.
עם הזמן נוצר מאגר ידע על הקהל שלכם, שמשמש לא רק בדפי הנחיתה אלא גם במודעות, בדיוור ובשיחות המכירה. כותרת שניצחה בדף, למשל, היא לרוב גם רעיון טוב לכותרת של מודעה.
לסיכום, בדיקות A/B הן כלי מצוין לשיפור מתמשך, אבל רק כשהן מתוכננות כראוי: שינוי אחד בכל פעם, זמן ריצה מספק, כמות תנועה מתאימה ומדד שמשקף את מה שבאמת חשוב לעסק. עסקים שאין להם את הזמן או הניסיון לנהל בדיקות בעצמם יכולים להיעזר במומחה לאופטימיזציית המרות, שיבנה תוכנית בדיקות מסודרת ויפרש את התוצאות בזהירות.